מאת עוה"ד ישראל זר-אביב
מנהל העבודה בחברת כח אדם לעובדת הניקיון שהרתה: "מי צריך אתכם בכלל אתיופים מלוכלכים?".
פוצתה בגין עגמת נפש בסך 30,000 ₪ בגין פיטורין שלא כדין בתקופת הריון בנוסף: פיצוי בגין העדר שימוע ופיצויי פיטורין המחושבים עד לתום התקופה המוגנת.
מצופה ממעסיק שיתעד את נסיבות "עזיבת העבודה" משלא עשה זאת יש להעדיף את גרסת העובד
א' , אישה יפה ממוצא אתיופי, הועסקה על ידי הנתבעת חברת כח אדם קבלנית א.א.א. אבירם בע"מ בעבודות ניקיון במטה משטרת ישראל. שבעה חודשים לערך לאחר תחילת עבודתה, הודיעה האישה למשה מנהל העבודה כי הינה הרה. התגובה לא איחרה לבוא בצורת מכתב פיטורים אשר נמסר לה בו במקום.
המומה מפיטוריה הבלתי צפויים, יצאה א' ומיד פנתה לעזרת לשכת העבודה, ועוד באותו היום מצאה עבודה כסועדת זקנים בבית אבות סיעודי. אלא שלא עבר זמן, משהסתבר שהינה הרה פוטרה גם מבית האבות.
בצר לה, פנתה אלי א' לסייע לה לשוב לעבודתה בחברת אבירם.
אבירם השיבה בתמימות שלא ידעה כלל שא' הרה וכי א' פוטרה בעקבות תלונות על עבודה לקויה. לא נדרש אלא לחץ קל שלי ואבירם הודיעה שלא תתנגד לחזרתה של א' לעבודה.
האם סוף טוב הכל טוב? אז זהו שממש לא!
במשך שבוע מיום חזרתה של א' לעבודה, העביר אותה משה מסכת של השפלות אשר בסיומה א' מצאה את עצמה שוב מפוטרת ללא עבודה.
על נסיבות סיום עבודתה של א' דנה כב' השופטת הדס יהלום סגנית נשיאת ביה"ד האזורי לעבודה בתל-אביב – יפו, בפס"ד סע"ש 37710-11-13.
בפני בית הדין עלו העובדות הבאות: מפקח העבודה, משה, אשר טען שניהל עם א' מספר שיחות בעניין תפקודה הלקוי כביכול, לא ידע להציג תיעוד כלשהו לשיחותיו אלה. משה הגיש לבית הדין תצהיר בו טען, כי קיים לתובעת שיחת שימוע בטרם פיטר אותה. א', מנגד, הכחישה מכל וכל שהתקיים שימוע לפני פיטוריה.
בחקירה הנגדית נחשפו סתירות בין עדותו של משה לבין התצהיר וכן בין עדותה של הגב' אורנה הררי, מנהלת משאבי האנוש של החברה כשכל אחד מהנחקרים טען כי השימוע נערך ע"י משנהו.
בנסיבות אלו, השתכנע בית הדין כי לא נערך כל שמוע.
עוד סתירות עלו בחקירתם של ארנה ומשה .
שלא ברצונה, עדותה של אורנה תמכה לחלוטין בעדות א' והזימה את שקריו של מנהל העבודה.
באשר לפיטורין הראשונים, משה טען, שרק לאחר שמסר לא' את מכתב הפיטורין, הודיעה לו א' שהיא בהריון. ובתגובה, ביקש ממנה שתביא אישור המעיד על הריונה,
לטענתו, א' הביאה את האישור למחרת היום. ואז, לטענת משה, הפיטורים בוטלו באופן מידי וא' "נשארה לעבוד".
משה נשאל איזה אישור רפואי המציאה לו א' והפנה לאישור על בדיקת אולטרסאונד, אלא שהתאריך שצוין על גבי האישור היה מאוחר בחודש וחצי מהיום בו טען כי זה הומצא לו.
מסקנת בית הדין, כי א' פוטרה לראשונה עקב הריונה.
בית הדין נדרש לפענח את האירועים שקרו לאחר חזרתה של א' לעבודה. משה טען בתצהירו שא' חזרה לעבודה אך לא ביצעה את המטלות שהוטלו עליה ואמרה שקשה לה להרים שקיות זבל ולסחוט סמרטוט ולכן, נתן לה לעבוד במשך שעתיים ביום בלבד מתוך התחשבות במצבה.
א' טענה, כי דרשה לעבוד יום עבודה מלא כי חששה שאם לא כן, לא תקבל שכר אלא על שעתיים עבודה כפי שנהוג במקום ולכך לא הסכימה לשבת בבטלה. משסרב משה לאפשר לה לעבוד, א' יצרה קשר טלפוני עם אורנה וסיפרה שמשה אינו משבץ אותה לעבודה, אך לא קיבלה כל מענה לתלונותיה.
עוד טען משה כי לאחר מספר ימי עבודה, שוב לא ביצעה את עבודתה ונעלמה. לדבריו, "בסוף היום "מצאתי את א' שותה קפה תוך שהיא מודיעה לי שהיא לא רוצה לעבוד יותר וללא כל סיבה".
משה הוסיף, כי למחרת א' החלה בגידופים ובקללות קשות. הוא ביקש ממנה להירגע ולצאת מהמשרד וכאשר יצא, התברר שא' נטשה את העבודה והלכה. ולכן, טען משה, התפטרה א' הלכה למעשה.
לא' ולמשה מנהל העבודה היו גרסאות מנוגדות. א' טענה שמשה שלא היה מאושר מהעובדה שנאלץ לקבל שוב את א' , עובדת הניקיון ההרה. לטענתה, משה העליב והשפיל אותה תוך שהוא מתבטא בביטויים גזעניים ושלח אותה בוכייה לביתהּ.
עפ"י א' משה צעק לה לאזני כולם: "מי צריך אתכם בכלל אתיופים מלוכלכים?". מנגד, משה טען בעדותו, כי א' התפטרה על-דעת עצמה ואילו הוא? אדרבא, רק דאג שלא תתאמץ יתר על המידה בשל הריונה.

בפני בית הדין עמדה "מילה כנגד מילה" באשר לאירועי יום "ההתפטרות". גרסתה של א' לפיה פיטר אותה משה אל מול גרסת ההתפטרות של משה. באין תיעוד כלשהו בכתב בין הצדדים. מסקנת ביה"ד היא, כי מצופה היה מחברת אבירם שתתעד את נסיבות "עזיבת העבודה" כפי שהיא טענה באמצעות עדיהּ משלא עשתה זאת ולצד כל העדויות הנסיבתיות אמינה על בית הדין גרסת א'.
בית הדין השתכנע, כי אכן א' רצתה להמשיך ולעבוד אצל הנתבעת: "רואים זאת במפורש מפניית עורך הדין בעקבות פיטוריה הראשונים ומניסיונה, למצוא עבודה אחרת. בלתי סביר בעינינו שא' סתם כך התפטרה, לאחר שחזרה לעבודה בהתערבות בא כוחה".
בית הדין אף שלל את טענות הנתבעת כאשר קבע, כי ידעה שהעסקת א' נמצאת בנקודה רגישה, שכן א' קיבלה מכתב פיטורים בהיותה בהריון והוחזרה לעבודה רק בהתערבות הח"מ.

הכרעתו של בית הדין הייתה, כי א' פוטרה בשנית על ידי המפקח משה – בניגוד לחוק.
כב' השופטת יהלום פסקה, כי א' זכאית לדמי הודעה מוקדמת, לפיצויי פיטורין מחושבים עד לתום התקופה המוגנת דהיינו, מיום הפיטורין ועד שלושה חודשים לאחר הלידה , לדמי הבראה, ולפיצוי בשל העדר שימוע. בית הדין אף פסק, פיצוי נוסף בסך 30,000 ₪ בגין פיטוריה של א' שלא כדין בתקופת הריון וזאת, מכח חוק עבודת נשים ומכח חוק שוויון הזדמנויות בעבודה.

עורך הדין ישראל זר אביב, עוסק בתחום הביטוח ובדיני עבודה ונזיקין, ייצג את א' בתיק .
רח' התע"ש 26 כפר-סבא טל' 097677659 israel@zeraviv.co.il 052-6644428
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית.