תפריט

ישראל זר-אביב

עו"ד ומגשר

כשלים בהגדרת מעמדו של סוכן הביטוח

” הממשק שבין סוכן הביטוח, חברת הביטוח  ובית המשפט בראי המשפט והפרקטיקה”.

סיפור המעשה

1.      לפני שאציג את הסוגיות שעליהן נשוחח הרשו לי לספר לכם אירוע אמת שאני מטפל בו בימים אלה. ואחריו ננתח את השלכותיו.

2.      מר מ’, איש עסקים, מבוטח בחברה X  באמצעות  סוכן הביטוח ר’ במכלול ביטוחים עסקיים ואישיים, כגון בריאות, חיים , א.כ.ע . מ’ משלם את ביטוחיו באמצעות הוראת קבע .

3.      במחצית שנת 2015 פנה ר’ הסוכן למ’ והציע לו לרכוש ביטוח תאונות אישיות לו לאשתו ולשלוש ילדיו. ההצעה התקבלה ו ר’, שולף בו במקום מכשיר לפטופ וממלא את כל הפרטים, לוחץ “send”  ומבשר למ’ : חסל סדר ניירת. אני סוכן של הדור החדש ומבצע לך ביטוח online  הרי אתה וכל משפחתך  מבוטחים בביטוח תאונות אישיות הכולל כך וכך…”

4.      שלושה חודשים אח”כ, נקלע מר מ’ לדלקה ונכווה באופן קשה מאוד.

5.      הסוכן ר’ מגלה אמפטיה רבה ללקוחו הטוב וגאה על שהשכיל לערוך לו ביטוח תאונות אישיות מבעוד מועד. אלא שלא חלפו ימים ספורים והסתבר ל ר’ שאין בחברת הביטוח X כל פוליסה לביטוח תאונות אישיות לא למ’ ולא למשפחתו. ר’ אינו מתרגש הוא משוכנע שמדובר בעניין טכני פעוט שיתברר במהרה ויבוא על תיקונו.

6.      “הלקוח שלך לא חתם על מסך הלפטופ ולכן הצעת הביטוח לא הושלמה” אמרו לר’ בחברת הביטוח X “לא היה ולא יהיה ביטוח”. לא עזרו תחינותיו של ר’ והסבריו שלא היה  מיומן מספיק כשמילא את ההצעה ע”ג הלפטופ.

7.      בצר לו, מודיע ר’ למר מ’ השרוף כי חברת X מסרבת להכיר בתאונה ומכחישה כל אחריות. “זו טעות שלי” הוא מודה אבל לא חתמתם ואין ביטוח.
זה היה סיפור המעשה . מה ניתן ללמוד ממנו?

 

מעמדו של סוכן הביטוח

8.      בשנת 1981 נחקק חוק חוזה הביטוח, התשמ”א-1981 (להלן: “החוק”) שקבע שלעניינים מסויימים (העניינים שמנויים בסעיפים 33-35 לחוק) סוכן הביטוח נחשב כשלוח המבטח אך עדיין מעמדו המשפטי של סוכן הביטוח אינו ברור לגבי העניינים שאינם מנויים בסעיפים 33-35 לחוק.

בסעיפים 33-35 החוק קבע חזקה לפיה יראו את סוכן הביטוח כשלוחו של המבטח בחמישה עניינים:
1. לעניין המו”מ לקראת כריתתו של חוזה הביטוח (סעיף 33 (א) לחוק).
2. לעניין כריתת חוזה הביטוח (סעיף 33 (א) לחוק).
3. לעניין חובת הגילוי בכריתת חוזה הביטוח (סעיף 33 (ב) לחוק).
4. לעניין קבלת דמי הביטוח (סעיף 34 לחוק).
5. לעניין מתן הודעות של המבוטח ושל המוטב למבטח (סעיף 35 לחוק).

א. שליחות לעניין כריתת החוזה – סעיף 33 (א) לחוק
הקביעה בסעיף 33 בעניין מעמדו של סוכן הביטוח היא קביעה מוגבלת:
(א33) הסוכן הוא שלוח של המבטח רק לעניין המו”מ לקראת כריתת החוזה ולכריתת החוזה. דהיינו הסוכן אינו שלוח של המבטח לעניין קיום החוזה.
(ב) רשאי המבוטח לדרוש בכתב כי הסוכן יהיה שלוחו, בעקבות דרישה כזו הופך הסוכן לשלוחו שלו ולא של המבטח. –   כלומר , לעניין המו”מ לקראת כריתת החוזה ולכריתת החוזה מדובר בחוק דיספוזיטיבי  קרי ניתן להתנות עליו.  ועל הבעיתיות של הסעיף הדיספוזטיבי הזה נדון בהמשך.

ב.                שליחות לעניין ידיעה – סעיף 33 (ב) לחוק
סעיף 33 (ב) קובע כי לעניין חובת הגילוי בחוזה הביטוח יראו את ידיעת סוכן הביטוח לגבי העובדות הנכונות של עניין מהותי כידיעת המבוטח.

ג. שליחות לעניין דמי הביטוח – סעיף 34 לחוק
המחוקק בסעיף 34 לחוק קבע כי לעניין קבלת דמי הביטוח נחשב סוכן הביטוח שתיווך בביטוח או שצוין בפוליסה כסוכן הביטוח כשלוחו של המבטח, דהיינו תשלום הפרמיה כולה או חלקה לידי הסוכן כמוה כתשלום הפרמיה למבטח.
ברם אם המבטח הודיע בכתב למבוטח שאין לשלם את דמי הביטוח לסוכן – לא יחשב הסוכן לשלוח המבטח לעניין קבלת דמי הביטוח.

שליחות לעניין מתן הודעות – סעיף 35 לחוק
משמעות סעיף 35 לחוק היא כי למבוטח הברירה – ברצותו ייתן הודעות ישירות למבטח וברצותו (כל עוד לא הוגבל בכתב ע”י המבטח) ייתן הודעות לסוכן הביטוח, והודעה שנמסרה לסוכן הביטוח, כאילו נמסרה למבטח.

השאלה: מה באשר שליחות לעניין תגמולי ביטוח
אחד מהעניינים שהמחוקק לא אמר את דברו לגביו הינו מעמדו של סוכן הביטוח לעניין תגמולי ביטוח. בפסיקה נקבע כי לעניין קבלת הכספים מאת חב’ הביטוח סוכן הביטוח הוא שלוחו של המבטח.

ג.       בחינת מהות תפקידו של סוכן הביטוח
השאלה שנותרה פתוחה, היא סוגיית מעמדו המשפטי של סוכן הביטוח ביתר המצבים בהם אין החוק מקנה לו מעמד של שלוח של המבטח.
במצב המשפטי כיום אין קביעה חד משמעית באשר למעמדו של סוכן הביטוח ביחס לעניינים שאינם מנויים בסעיפים 33-35 לחוק.

מעמד הסוכן בפסיקה

·         בפס”ד בע”א 190/99 נעמט נ ג ד מנורה חברה לביטוח בע”מ ואח’
בית-המשפט העליון פסק כי הסוכן היה שלוחו של המבוטח ועל כן,  נגזרת חבותו כלפי הנפגע מכוח חובת הנאמנות המוטלת על שלוח מכוח סעיף 8(1) לחוק השליחות, תשכ”ה – 1965. חובת הנאמנות מחייבת את השלוח לפעול בהגינות ובנאמנות ועל-מנת לשרת את ענייניו של השולח.

·          בפס”ד בת”א (י-ם) 1649/86 דנקנר ואח’ נ’ אריה חברה לביטוח בע”מ ביהמ”ש הביע דעתו כי אין סוכן הביטוח בהכרח שליחה של חב’ הביטוח לגבי עניינים אחרים הנמצאים בתחום התעסקותו מאלה שמנויים בסעיפים 33-35 לחוק. מעמדו של הסוכן יהיה כמשתמע מהנסיבות.

·          בר”ע 501/84 הסנה חברה ישראלית לביטוח בע”מ נ’ רוטבן השאלה שעמדה בפני ביהמ”ש היתה האם משרדו של סוכן ביטוח עצמאי נחשב מקום עסקיה של הנתבעת לצורך שאלת קביעת הסמכות המקומית בתביעה נגד החברה. ביהמ”ש קבע כי ניתן להתייחס, לצורך השאלה המצומצמת של סמכות מקומית, להוראות החוק, מהן עולה כי “קיים קשר אמיץ של שליחות בין חברת הביטוח לבין סוכנים עצמאיים ולפיכך, המשרד של הסוכן הוא מקום עסקיה של המבטחת.”

 

כיצד חברות הביטוח עוקפות את עניין שליחות הסוכן?

הסכמים שבין סוכן ביטוח לחברת הביטוח

חברות הביטוח שקבלו רוח גבית מהאוצר שקבע  קביעה כללית בחוזר  שנוי במחלוקת משפטית  כי בהליכי ההצטרפות לביטוח, האחריות חלה על סוכן הביטוח וחברת הביטוח ביחד ולחוד, קביעה העומדת בסתירה לסעיף  33 א’ כאמור,  אלא שהחברות מגדילות לעשות ומארגנות לעצמן אבטחה כפולה,  ע”י  הסכמים פרטניים בינם לבין הסוכנים הם מטילות עליו את מלא האחריות להליך.

 

להלן דוגמאות מתוך הסכם שבין הסוכן לחברת הביטוח:

1. הסוכן מצהיר כי ידוע לו כי במדה ויחרוג מההרשאות ו/או הסמכויות, נוהלי החברה, ו/או ההוראות בין במתכוון ובין אם בשוגג, ו/ או בהצגת מצג מטעה למבוטח, או למבוטח העתידי,  יישא הסוכן בכל ההוצאות והחבויות מכל מין וסוג שהוא  שנבעו מפעולות אלה”.  במקרה שהצגנו – אין עוררין כי היתה כאן שגגה.

 

הדילמה: להיות הגון כלפי המבוטח ולשאת באחריות הנזיקית לכשחברת הביטוח תפרע ממנו או לחבור לחברת הביטוח , להסתיר ולטשטש מידע מהמבוטח ובכך לפגוע  בזכותו הבסיסיות של המבוטח למיצוי  תנאי הפוליסה שרכש.

מי הנפגע? המבוטח שהסוכן חב כלפיו חובת נאמנות עפ”י חוק השליחות.

הפיתרון: לאסור על מבטח לשבב את נזקין מסוכן הביטוח  כאשר עסקינן בשגגה – לכל הפחות.

 

2. “הסוכן מתחייב  להודיע לחברה על כל עובדה ו/או ידיעה מהותית הקשורה למי מהמבוטחים העלולה להשפיע לרעה על התחייבויותיה ואחריותה של  החברה. מהי עובדה מהותית ? האם כל עובדה מהותית יכולה לצפיה ע”י הסוכן? האם חתם שכיר מודע לכל “עובדה מהותית”? האם עובדה מהותית נבחנת בדיעבד?

 

3.  ” הטיפול בתביעות  מבוטחים בגין אירועי ביטוח יטופלו באופן בלעדי ע”י החברה”. התחייבות שאינה משקפת את פעילותו של סוכן הביטוח הנורמטיבי. בפועל ברוב התביעות המתנהלות בדרג שטרום דיון משפטי, מעורב סוכן הביטוח במשא ומתן. וזאת בעידודה של חברת הביטוח.

 

 

היפוך השליחות ע”י הטעיית מבוטחים ( וסוכנים ) 
4. נוסחים הצטרפות לביטוח המטעים מבוטחים וסוכני ביטוח כשכורכים יחדיו את ההצהרה הכללית המבוטח עם מינוי הסוכן כשלוח המבוטח- המשמעות – אובדן הכיס העמוק של חברת הביטוח וחשיפת הסוכן לתביעה מאת המבוטח- ההשלכה – התנערות הסוכן מאחריות כלפי המבוטח. ( יוצגו דוגמאות)

 

מתוך טופס הצטרפות לביטוח של חברת הראל

 

ה. הצהרת המועמדים לביטוח ומידע טרם חתימה:

1. אני/אנו מצהיר/ים בזה כי כל התשובות הן נכונות ומלאות והן ניתנות מתוך רצוני/נו החופשי…….

2. ויתור על סודיות רפואית……..

3. תוספת רפואיות לדמי הביטוח ו/או הנחות……

4. במידה וחלק מן המועמדים לביטוח ידרשו להליכי חיתום , אשר לא יאפשרו את קבלתם המיידית לביטוח   תופק פוליסת הביטוח, למועמדים לביטוח……

 

5. (א(  אני/ו מאשר/ים לסוכן הביטוח שלי/נו בפוליסה, שפרטיו מופיעים בתחילת הצעה זו להגיש ל”הראל” ולקבל מ”הראל” בשמי/נו ועבורי/נו , כשלוחי/נו , את כל ההודעות ו/או המסמכים הקשורים להליך החיתום ולהליך ההצטרפות לפוליסה זו.

)ב(  אני/ו מסכים/ים כי פוליסת הביטוח של תכניות הביטוח המבוקשות בהצעה זו תימסר לי/נו באמצעות הסוכן שפרטיו מופיעים בתחילת הצעה זו.

)ג( במידה וברצונך/ם לקבל את הפוליסה ו/או את המידע במסגרת הליך החיתום והליך ההצטרפות לפוליסה זו גם ישירות אליך/ם ,.)* ביכולתך/ם לפנות להראל , בכל עת , בטלפון * הראל ( 2375  )

6. בפוליסות ששווקו מתאריך 34/32/2346 ואילך, ככל שביקשת במסגרת טופס הצטרפות זה לרכוש פוליסת ביטוח הכוללת מספר תכניות …..

7……

8….

הוועדה הציבורית לבחינת עתיד ענף הביטוח יוצאת לדרך

לדעת גורמים בתעשיית הביטוח, על מנת למנוע מצב שכל שופט יפסוק בשאלת מעמדו של סוכן הביטוח בעניינים שאינם מנויים בסעיפים 33-35 לחוק כראות עיניו על המחוקק לקבוע את מעמדו  של הסוכן גם בעניינים אלה.

 

הושלם הרכבה של הוועדה הציבורית לבחינת עתיד הענף, בראשותו של גדעון סער

גובש הרכב הוועדה הציבורית לבחינת עתיד ענף הביטוח 2030. בוועדה, שבראשה יעמוד השר לשעבר גדעון סער, יהיו חברים שמואל סלבין, רו״ח דורון שורר ואריה אברמוביץ – נשיא לשכת סוכני הביטוח.

·         סלבין כיהן כמנכ״ל משרד האוצר וכמנכ״ל משרד העבודה והרווחה. הוא שימש יועץ כלכלי לרה”מ יצחק שמיר, למנכ”ל משרד העבודה והרווחה, למנכ”ל משרד האוצר ולמנכ”ל מפעל הפיס. (כיום מכהן כחבר הוועדה לתכנון ולתקצוב במועצה להשכלה גבוהה.)

·         שורר, ששימש כממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר בין השנים 1995-1998, עוד כיהן שורר כמנכ״ל משרד התחבורה וכיו״ר הפניקס.

·         אריה אברמוביץ הוא נשיא לשכת סוכני ביטוח.

קול קורא לציבור

עם גיבוש צוות הוועדה הציבורית לבחינת עתיד ענף הביטוח, אמר היו״ר סער .. “בקרוב נפרסם קול קורא שיזמין את הציבור להביע עמדות בפני הוועדה. בנוסף לאנשים מענף הביטוח עצמו, הוועדה תשמע אנשי אקדמיה, נציגי ציבור, צרכנים וחוסכים. עבודת הוועדה – כמו גם המלצותיה – יהיו פומביים”.

נשיא לשכת סוכני הביטוח, אריה אברמוביץ, אמר כי “הוועדה הציבורית לבחינת ענף הביטוח מהווה בשורה של קידמה לענף כולו. “במסגרתה נגבש את מהות תפקיד סוכן הביטוח העתידי, ונוסיף נדבך חשוב למקצוע – הנדבך המניעתי. סוכן הביטוח יהיה מעורב בהחלטות פיננסיות ובעיצוב אופן החיסכון והביטוח של המשפחה, מראשית דרכה ועד הגיעה לגיל פרישה. הסוכן החדש ימלא תפקיד של ‘WAZE אנושי’, אשר ינווט את הלקוח ומשפחתו לאורך התחנות השונות בחיים”.

הוועדה הציבורית צפויה לקיים את ישיבתה הראשונה במהלך החודש הקרוב. מטרותיה הן לבחון את עתיד הענף, ולגזור תפיסה מקצועית עדכנית של סוכן הביטוח העתידי. הוועדה תלמד גם על מודלים הקיימים בעולם המתקדם. הוועדה הציבורית תהיה שקופה ופתוחה לציבור הרחב, דיוניה יהיו פתוחים לתקשורת וסדר יומה יפורסם מראש.

כמנהלה המקצועי של הוועדה ישמש האחראי על תכנית “סוכן הביטוח 2030”, אליעוז רבין. רבין הוא מנכ”ל חברת “דבר פשוט”, ממקימי “ביטוח ישיר”  ולשעבר מנכ”ל חברת הביטוח

מסקנות והמלצות להגנת ציבור המבוטחים:
1. איסור שיבוב של חברת הביטוח כלפי הסוכן.
2. הגדרה מחודשת ומפורטת את תפקיד וסמכויות הסוכן בעת הגשת תביעה.
3. במקרה של מינוי הסוכן כשלוח המבוטח יערך מסמך נפרד מהצעת הביטוח המפרט את משמעויות המינוי .
4. ביטול חובת הסוכן להודיע “על כל עובדה מהותית” וצמצומה לחובת הודעת עובדה שנמסרה לו מאת המבוטח לצורך העברתה לחברת הביטוח.

5. הלשכה חייבת להיות חלק מהוועדה הציבורית לבחינת עתיד ענף הביטוח.

האוצר שוקל לשנות הוראה בחוזר הצטרפות לתכנית ביטוח המטילה אחריות מוגברת על סוכני ביטוח
משרד האוצר פועל לשנות סעיף בחוזר ההצטרפות הקובע כי האחריות חלה על סוכן הביטוח וחברת הביטוח ביחד ולחוד

משרד האוצר בוחן בימים אלה לבצע שינוי בחוזר ההצטרפות לתכנית ביטוח, כך שסעיף הקובע כי האחריות החלה על סוכן הביטוח וחברת הביטוח ביחד ולחוד ישונה. ממשרד האוצר נמסר כי “הנושא נבחן בימים אלו, ככל שיידרש, נפעל להסדירו”.

בפניות שהתקבלו במשרד האוצר נאמר כי הסעיף נוגד את חוק חוזה ביטוח, הקובע כי סוכן הביטוח הוא שלוחה של חברת הביטוח, אלא אם הלקוח דורש כי הסוכן ישמש כשלוח שלו.

גורמים המקורבים לנושא אומרים כי החוזר קובע הנחיות בעבור סוכני הביטוח הנוגדות במפורש את ההוראות הקבועות בחוק חוזה ביטוח, אשר מגדיר את תפקידו של הסוכן ואת עובדת היותו שלוח מטעם חברת הביטוח. הוראות החוזר קובעות בעבור הסוכן ובעבור הלקוח תנאים שאינם מוגדרים בחוק ופוגעים בהם לרעה.

אחת הדוגמאות היא אחריות משותפת של חברת הביטוח וסוכן הביטוח כי הפוליסה תגיע ללקוח בתוך שלושה ימים מיום הפקתה, אולם במקרים רבים סוכן הביטוח כלל אינו יודע מתי בדיוק מופקת הפוליסה ואינו יכול לבחון את המועדים.

העובדה כי החוזר נוגד, לכאורה, הוראות חקיקה מפורשות יוצרת בעיה מבחינת התנגשות בין הוראות חוק מפורשות לבין חוזרים של הפיקוח על הביטוח במשרד האוצר, כאשר על פי פרשנות משפטית מקובלת במקרה של סתירה בין הוראות החוק לחוזר, תיגבר הפרשנות הקבועה בחוק.

בעתירה שהגישו חברות הביטוח כנגד עמדת הממונה: “תשלום גוף מוסדי לבעל רישיון” טענו כי גם אם הממונה סבורה שהפרקטיקה הקיימת אינה מתאימה, הסדרת הנושא צריכה להיעשות בדרך המקובלת של תיקון החקיקה, ולא בדרך של פרשנות משפטית מאולצת.

גורמים בכירים מסבירים כי במקרה זה נראה כי במשרד האוצר לא היו ערים לסתירה הקיימת בין הוראות החוזר לחקיקה וכי על מנת לשנות את הפרקטיקה היה עליו לפעול בכנסת, על מנת לשנות את סעיפי השליחות בחוק חוזה ביטוח, מה שספק אם היה עובר את המחסומים של מליאת הכנסת והוועדות הרלוונטיות.

דילוג לתוכן