תפריט

ישראל זר-אביב

עו"ד ומגשר

האם מעתה תירתע חברת ביטוח מסחבת בתשלום תביעת ביטוח

האם מעתה תירתע חברת ביטוח מסחבת בתשלום תביעת ביטוח   ?

בית המשפט פסק וחייב את הפניקס על פי הוראות סעיף 28א’ לחוק חוזה הביטוח, בריבית עונשית הפרשי הצמדה וריבית על־פי חוק פסיקת ריבית והצמדה מוכפלים ב־20,

בית המשפט גזר על הפניקס ריבית עונשין בסך 480,000 ש”ח בשל סחבת בתשלום תביעה !

השופט אמיר דהאן: “המנוח רצה להבטיח את בני משפחתו, ולפיכך הרבה להם פוליסות ביטוח. אם יקבל בית־המשפט כמוצדק את העיכוב שעיכבה הפניקס את כספי האלמנה והיתומים, נמצא מסכל את כוונת המנוח, ואיתו את כוונתו של כול אדם הסומך את ידיו על חברת ביטוח ומבטח את חייו גם ליום שבו לא יהיה שם כדי לעמוד על זכויותיו”.

גיל דודי, בעלה המנוח של שרה דודי נפטר לפתע במהלך עבודתו והוא בן 36 בלבד.

גיל הותיר אחריו שלושה יתומים קטנים.   כבעל משפחה אחראי, דאג גיל לרכוש פוליסת ביטוח חיים בחברת הפניקס על סך 2,000,000 ₪.

שרה פנתה לפניקס לתשלום תגמולי ביטוח ביום 30/09/18 משנתקלה בסחבת בלתי צפויה הגישה בנובמבר 2018 תביעה משפטית על  מלא סכום הפוליסה וכן לשכ”ט הוצאות וריבית עונשית מיוחדת בשל עיכוב כספים שלא בתום־לב.

נפתח תיק תביעה ת”א 55587-11-18 דודי נ’ פניקס חברה לביטוח בע”מ דן בתיק כבוד השופט  אמיר דהאן מבית משפט השלום בירושלים.

הפניקס לא ממש התרגשה מהתביעה ולא הגישה כתב הגנה ולכן ניתן פסק דין בהעדר הגנה. רשם בית המשפט  פסק את מלא סכום התביעה בסך 2,124,908 ש”ח, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה על־פי חוק פסיקת ריבית והצמדה כפי שנתבקש, וכן החזר אגרה. אלא שלא כבקשת שרה, לגבי החזר שכר טרחת עורך הדין שעמד על 10% מסכום התביעה, פסק הרשם סך 57,750 ש”ח  שהם רק כרבע משכר הטרחה  .

ביום 16/01/19 הגישה הפניקס בקשה לביטול פסק־הדין ולהארכת מועד להגשת כתב הגנה ונענתה בהסכמה.

חלפו חודשיים נוספים, וביום 14/03/19 הודיעה הפניקס לבית־המשפט כי “החליטה לקיים את פסק־הדין, ולא להגיש כתב הגנה בתיק”, לפיכך הורה הרשם “למחוק את התביעה, אלא אם תעלה התנגדות תוך 20 יום”.

שלושה ימים לאחר מכן הוגשה תגובת שרה, ובה נטען כי יש לתת פסק־דין על מלוא סכום התובענה בסך כולל של 2,400,832 ש”ח, בצירוף הוצאות, שכר טרחה, ועל זאת להוסיף והפרשי הצמדה וריבית לפי סעיף 28א לחוק חוזה הביטוח.

ב”כ של שרה פירט את כול התלאות אשר עברה שרה מיום פנייתה לחברת הביטוח (30/09/18), וטען כי שרה התקשרה עם משרדו בהסכם שכר טרחה וכי יש לחייב את הפניקס בשכר טרחה בשיעור של 10% מסכום התביעה ובריבית המיוחדת הקבועה בחוק חוזה הביטוח למבטח אשר לא שילם את תגמולי הביטוח שלא היו שנויים במחלוקת, ועשה כן שלא בתום־לב. הפניקס טענה בתגובה כי “ניתן פסק־דין חלוט, לרבות קביעה בעניין שכר הטרחה”, ומשלא הוגש עליו ערעור אין אפשרות לשנותו.

ביום 26/05/19 התקיים הדיון. בו הסתבר כי גם הסכום שאינו שנוי במחלוקת לא שולם. לטענת הפניקס כי לא קיבלה מספר חשבון שאליו ניתן להעביר את הכסף. בית־המשפט נתן מיד פסק־דין חלקי, ולפיו תשלם הפניקס לתובעת את הסכום שאינו שנוי במחלוקת, 2,122,915 ש”ח, הוא הסכום שבו הודה ב”כ הפניקס, וכן ציין במסגרת פסק־הדין את מספר החשבון שאליו ישולם הסכום.

בדיון ביקש ב”כ הפניקס לחקור את שרה. מהחקירה הסתבר כי בתחילה שרה סברה שהסדרת עניין קבלת כספי הביטוח תהיה פשוטה אך נוכח הסחבת התבדתה ושנואשה ליצור קשר פורה עם חברת הביטוח. רק כששרה הבינה שהפניקס אדישה לצורך הדחוף שלה ושל ילדיה לכספים לשם קיומם נאלצה  לפנות לעורך־דין.

בסיכומיו טען ב”כ שרה, כי המסמכים הנדרשים הומצאו במועד, וכי אין ולא הייתה כול סיבה לעכב את תשלום הכספים לתובעת. כן עתר ב”כ שרה לריבית העונשית המיוחדת הקבועה בסעיף 28א לחוק חוזה הביטוח.

הפניקס טענה כי הסיבה לעיכובים היא שלא התקבל ויתור על סודיות רפואית שחתום על־ידי שרה גם בשם הילדים וכן צו ירושה, קופת החולים סירבה להעביר את החומר הרפואי, וכי על כן, טענה הפניקס, יש למנות את המועד לתחילת מירוץ הזמן לקביעת הפיגור בתשלום רק החל מהמועד שבו קבלה את כל המידע והמסמכים הדרושים לשם בירור החבות, כאמור בסעיף 27 לחוק חוזה הביטוח. הפניקס האשימה את שרה בניסיון למחטף והפנתה לתכתובות שנערכו בינה לבין שרה.

ב”כ הפניקס הסכים כי הייתה רשלנות מצד הפניקס שלא הגישה כתב הגנה, אך האשים את שרה בחוסר תום־לב בכך  שבקש פסק־דין כאשר היא יודעת שאין לנתבעת את החומר הרפואי.

לשאלת בית־המשפט הודה ב”כ הפניקס כי לא דרש את ייפוי הכוח המיוחד ואת צו הירושה כבר ברשימה שהוגשה במכתבה הראשון של הפניקס אל שרה או בטופס התביעה הסטנדרטי. לגישתו של ב”כ הפניקס,  אין הדבר גורע מזכותו לדרוש מסמכים נוספים לאחר מכן. את דבריו סיים ב”כ הפניקס בכך שלא היה צורך בתביעה, ואילו הייתה שרה ממציאה את כול המסמכים הנדרשים ומחכה את הזמן הנדרש, הייתה מקבלת את הכספים ללא צורך בתביעה.

ימים מספר לאחר הדיון, התבשר בית־המשפט כי סך של 2,122,915 ש”ח הועברו לתובעת.

בית־המשפט  קבע בהכרעתו כי לא הייתה כול הצדקה לעיכובים השונים כאשר עיכבה הפניקס את התשלום לתובעת, וכי בנסיבות העניין אין לגרוע מהחזר שכר הטרחה המגיע לה בגין התביעה.

ראשית, ב”כ הפניקס לא הראה ולא הסביר מדוע לא הוגש כתב הגנה במועד; שנית, לא נחה דעתו של בית־המשפט מדוע לאחר ביטול פסק־הדין היה צורך להמתין חודשיים שלמים כדי שהפניקס תודיע – על דעת עצמה – שהחליטה לקיים את פסק־הדין שבוטל. ושלישית גם לאחר שהודיעה כי הסכום אינו שנוי במחלוקת, לא קיימה את פסק־הדין במשך חודשיים וחצי נוספים, ונדרש היה דיון בבית־המשפט על־מנת שתשלם אף את הסכומים כאמור.

בית־המשפט לא קיבל את הטענות המורכבות בדבר הצורך בשלל המסמכים הנוספים שדרשה.

כב’ השופט דהאן האשים את הפניקס בזלזול בוטה בבית־המשפט – הן באי־הגשת כתב הגנה, הן בעמידה על “קיומו” של פסק־דין שבוטל לבקשת הפניקס, הן באי־קיומו בפועל, והן בסחבת לא ברורה בקשר עם התשלום, סחבת שנמשכה עד למועד הדיון בפני בית־המשפט ממש.

משכך, נעתר בית־המשפט לבקשת שרה ופוסק לה שכר הטרחה בשיעור של 10%, וכן את יתר הוצאות המשפט, כאשר עליהן תתווסף הריבית העונשית האמורה בסעיף 28א לחוק חוזה הביטוח, בנסיבות מעין אלה קבע המחוקק את הוראות סעיף 28א, וחייב את בית־המשפט לפסוק ריבית עונשית מתאימה, אך התיר לו לחרוג ממנה מטעמים מיוחדים שירשמו. לעניין זה לא מצא בית־המשפט טעמים מיוחדים להפחית מסכום הריבית, וזאת נוכח כוונת המחוקק כפי שבאה לידי ביטוי בהצעת החוק (הצעת חוק חוזה הביטוח (תיקון מס’ 7) (הגדלת הריבית המיוחדת והוספת ביטוחים אישיים), התשע”ו–2016, ה”ח הכנסת 200). עם זאת, כאמור, מצא בית־המשפט לנכון מחמת הספק לקבוע אותה החל מן היום שבו הודיעה הפניקס כי הסכום של 2,155,904 ש”ח אינו שנוי במחלוקת – הוא יום 14/03/19 – ועד ליום התשלום בפועל, הוא יום 30/05/19. למן היום הזה היו ודאי בידיה של הפניקס כול המסמכים הנדרשים, והיה בידה להגשים את זכותה על־פי תקנה 504 כאמור לעיל.

הפניקס תשלם לתובעת שכר טרחה כפי שנדרש על־ידי ב”כ שרה, בסך של 10% מסכום התביעה בתוספת מע”מ ובסך־הכל 248,816 ₪ וכן החזר אגרה בסך 26,561 ש”ח;

כמו כן הפרשי הצמדה וריבית על־פי חוק פסיקת ריבית והצמדה מוכפלים ב־20, כאמור בסעיף 28א לחוק חוזה ביטוח. בסך־הכל 479,394 ש”ח.

ניתן ביום 04 אוגוסט 2019

 

דילוג לתוכן