תפריט

ישראל זר-אביב

עו"ד ומגשר

במקרה של תאונת דרכים – מורה נבוכים

תאונות דרכים הן תופעה נפוצה מאוד, באופן מצער, ומתרחשות כל יום ובדרגות שונות של חומרה. לא אחת אנו נשאלים מה עושים במקרה של פגיעות גוף, חמורות כקלות? למי, מתי ואיך פונים לשם קבלת פיצויים?
במטרה לעשות קצת סדר בדברים ולתת קצה של מושג, מובא להלן מאמר הדן במקרים של תאונות דרכים בהן יש פגיעה בגוף (בשונה ממקרים של תאונות דרכים בהן יש פגיעת רכוש בלבד, המוכרות כ”תאונות פח”).
 
הדבר הראשון בסדר הפעולות שיש לבצע לאחר תאונת דרכים:
לאחר שמוזעק למקום התאונה אמבולנס, ובהתחשב במצב הפצועים, הרי שעל המעורבים בתאונה להימנע מהזזת הרכבים המעורבים בתאונה – כל עוד לא ניתן אישור מפורש מקצין המשטרה הנוכח בשטח להזיזם.
במקרה של תאונה עם נפגעים בגוף, הקריאה למוקד המשטרה או מגן דוד תביא בהכרח להגעתו של בוחן תנועה של משטרת-ישראל אל זירת התאונה, זאת בכדי לחקור את נסיבות התאונה ולתחקר את המעורבים ואת העדים לתאונה.
חשוב מאוד כי המעורבים בתאונה, ככל ומתאפשר בידם, ירשמו את פרטי הנהגים המעורבים בתאונה ואת פרטיהם של הפצועים האחרים, כאשר על הפרטים לכלול את מספר תעודת הזהות של הנהגים המעורבים, כתובתם, מספר פוליסות ביטוח החובה של הרכבים, ומספרי הרכב. ככל שישנם עדים לתאונה שלא היו מעורבים בה – יש לרשום את פרטיהם.
מה קורה אם מפונים לבית חולים? הכרחי לשמור את פרטי הקבלה למיון, כולל את אישור מד”א הכולל חיוב בגין הפינוי שיש להציג בפניקופת החולים לשם זיכוי. כמו כן, רצוי להיות מלווה בקרוב משפחה או חבר בזמן הפינוי, בכדי שיהיו מעורבים בשלבי הטיפול השונים וכן בכדי שיהיה מי שיודיע הלאה לבני משפחה על האשפוז או על התרחשויות נוספות.
לתיעוד אשר יתקבל בבית החולים עם הקבלה למיון יש חשיבות רבה להמשך הטיפול המשפטי מול חברות הביטוח, קופת החולים, המוסד לביטוח לאומי, המעסיקים ורשויות שונות אחרות מהן ניתן להיפרע בפיצויים.
לא לשכוח! עליכם לפנות אל המשטרה ולדווח על התאונה. המשטרה תיתן לכם טופס המיועד לשימוש עתידי מול חברת הביטוח שלכם!
 
חוק הפלת”ד – פיצויים לנפגעי תאונות דרכים:
בישראל חוקק חוק הפלת”ד באמצע שנות ה-70, כאשר מטרתו הראשונית הינה לחסוך מן הנפגע בתאונת דרכים את הצורך להוכיח קשר סיבתי בין התרחשות התאונה ובין פציעותיו לבין רשלנותו של הצד הפוגע או המעורב בתאונה. כלומר: אדם אשר נפצע בתאונת דרכים למעשה פטור לפי החוק מהוכחת הרשלנות של המזיק שגרם לתאונה או היה מעורב בה כצד שלישי. כך, התרחשותה של תאונת דרכים ונזק גוף כתוצאה ממנה – מספיקים בכדי שהניזוק יהיה זכאי לפיצוי. זהו פישוט בניהול ההליך המשפטי – החוסך מן המעורבים הליכים מורכבים יותר הנהוגים בדיני הנזיקין הכלליים.
ראוי לציין כי חוק הפלת”ד קובע מפורשות הגבלה של גובה הפיצוי שניתן לקבל מכח החוק.
 
את מי בעצם תובעים במקרה של תאונת דרכים?
חברת הביטוח המבטחת בביטוח חובה היא הגורם שיש להגיש נגדו תביעה. החוק בישראל מחייב רכישתו של ביטוח חובה, כאשר הגורם שאחראי על תשלום פיצויים הינו חברת הביטוח של הנהג שנפצע.
ביטוח החובה כולל כיסוי ביטוחי של נהג הרכב והנוסעים ברכב, וכן, אולי תופתעו, כיסוי ביטוחי של הולכי רגל שעלולים להיפגע אף הם במהלך תאונת דרכים – כאשר כל הכיסוי הביטוחי הינו עבור נזקי גוף בלבד.
קל להתבלבל, ולכן נעשה סדר: פיצויים בשל פגיעות ברכוש – מכוסים על ידי ביטוח מקיף או ביטוח צד ג’. וזהו סוג של ביטוח שאיננו חובה, אך בהחלט מומלץ בכל פה לרכשו!
כך יוצא, כי הנפגעים פגיעות גוף בתאונת דרכים (נוסעי הרכב כולל הנהג, הולכי רגל) צריכים לתבוע את חברת הביטוח שביטחה את הרכב בביטוח חובה.
קיימים מקרים בעייתים (שנרחיב בהם במאמר אחר) בהם הולכי רגל שנפגעו בתאונת דרכים לא יודעים איזה מהרכבים המעורבים הוא שפגע בהם – במקרה זה יש לתבוע את כל הרכבים גם יחד, או אז, ביהמ”ש יקבע מה יהיה אחוז ההשתתפות של כל מבטחת ביחס למעורבות הרכב שביטחה.
 
שמעתם על אותם אלו שלא רכשו ביטוח חובה לרכב? 
וּבְכֵן, כדאי שתדעו שמדובר בעבירה פלילית חמורה! החוק קובע מפורשות כי כל רכב חייב להיות מבוטח בביטוח חובה.
ומה בכל זאת, אם מתגלה כי אין ביטוח חובה לרכב הפוגע?
במקרה שנפגעו בתאונת דרכים הנוסעים ברכב (כולל הנהג!) – ולרכב אין ביטוח חובה, הרי שעליהם לתבוע בתביעה נזיקית רגילה, הכוללת הוכחת רשלנות של הנהג הפוגע – בכדי לקבל פיצוי בגין פציעות הגוף.
 
מנגד, במקרה של הולך רגל שנפגע מרכב שאינו מכוסה בביטוח חובה, הולך הרגל צריך לתבוע את “קרנית” (קרן ביטוחים לפיצויים שהוקמה ע”י חברות הביטוח הפועלות בישראל ע”פ הוראת חוק ומפוקחת ע”י המפקח על הביטוח), האחראית על פיצויים של ניזוקים שנפגעו מרכבים שלא היו מבוטחים בביטוחי-חובה.
 
חשוב מאוד! מהם המסמכים שיש לצרף כאשר תובעים את חברת הביטוח?
• כל מסמך רפואי שיש בידיכם (זוכרים את תעודת חדר המיון ואת דו”ח מד”א?) הקשור לתאונה.
• וס”ר – טופס ויצתור סודיות רפואית, חתום על-ידכם.
• טופס הודעה על מקרה ביטוח של חברת הביטוח המבטחת את הרכב בביטוח החובה (ניתן להשיג באתר האינטרנט של החברה או אצל סוכן הביטוח שביטח את הרכב).
• אישור המשטרה על דיווח תאונת הדרכים.
• תלושי שכר, אישורי מעסיק על היעדרות מהעבודה
 
 
מה עושים אם חברת הביטוח מציעה פיצוי נמוך או מערימה קשיים ולא משלמת?
אם אתם מרגישים כי חברת הביטוח שלכם מציע לכם פיצוי שלא הולם את מידת הנזק הגופני שנגרם לכם או שמערימה עליכם קשיים, אתם יכולים להגיש תביעה לביהמ”ש נגד חברת הביטוח. מיותר לציין כי בתי המשפט עמוסים בתביעות של נפגעי גוף (ונפש!) שלא קיבלו מענה הולם ומהיר ע”י חברות הביטוח.
ביהמ”ש, ברוב המקרים, יחליט על מינויו של מומחה רפואי (או מומחים) אשר יקבע מהו אחוז הנכות (זמנית ו/או קבועה), וכך יאמוד ויפסוק מהו הפיצוי שעל חברת הביטוח לשלם לכם.
 
לא נשכח את המוסד לביטוח לאומי, אשר בין שלל תפקידיו בחיי האזרח – גם לפצות בגין נכויות ופגיעות גופניות שנגרמו עכב תאונות דרכים:
תאונת דרכים אשר גרמה לנכות מזכה את הנפגע להגיש תביעה לנכות כללית או תביעה לדמי פגיעה.
עובד שנפגע בתאונת דרכים במהלך עבודתו (כולל בדרך לעבודה או בדרך חזרה הביתה, וכמובן כל אירוע תאונתי שנגרם בזמן העבודה ולצרכי עבודה) יגיש תביעה להכרה בתאונה כתאונת עבודה.
בכל מקרה, חשוב לדעת כי ביהמ”ש פועל בדרך של “ניכוי רעיוני” כאשר הוא בא לפסוק פיצויים לנפגע. מה המשמעות? ובכן, המדובר בעצם בניכויים של הכספים שהמוסד לביטוח לאומי אמור לשלם לנפגע תאונת דרכים, אם תוגש תביעה.
 
מה בפרקטיקה?
כפי שהוסבר לעיל ומשום שבין כה וכה ביהמ”ש יבצע ניכוי רעיוני (שהוא למעשה קיזוז והפחתת הפיצויים שיישולמו בפועל לידי התובע), הרי ניתן להסיק כי על הנפגע בתאונת דרכים לפעול בכל מקרה בשני מישורים מקבילים:
המישור הראשון, הינו המוסד לביטוח לאומי;
המישור השני הינו הגשת תביעה בביהמ”ש נגד חברת הביטוח.
 
לסיכום, ובתקווה כי לא יהיה בכך צורך – אם נפגעתם, פנו לעורך דין!
לפרטים וקביעת פגישה ללא התחייבות צרו קשר >>
האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי
דילוג לתוכן