תפריט

ישראל זר-אביב

עו"ד ומגשר

איך מוכרים תיק ביטוח מבלי להסתבך?

איך מוכרים תיק ביטוח מבלי להסתבך?
ישראל זר אביב, עו”ד
 
דוד (שם בדוי), סוכן מכובד וידוע, הופיע לאחרונה במשרדי ובישר לי כי החליט למכור את תיק לקוחות הביטוח שלו: “אני כבר לא עומד בדרישות הרגולציה ופוחד מביקורת. אין לי דור המשך שיקבל עליו המשך את ניהול מפעל חיי. בגילי, אני מעדיף לפרוש בשיא לפני שיהיה מאוחר”.
 
דוד היה סוכן משנה בסוכנות ביטוח גדולה (להלן: “סוכנות האם”). מחזור העמלות השנתי של דוד עמד על כ-660,000 ₪. סוכנות האם “גזרה” 30% מעמלות תיק הביטוח, זאת בנוסף ל”עמלות העל” המקובלות בשל היקפים גדולים של הסוכנות. בין דוד לסוכנות האם היה הסכם לפיו במקרה של סיום פעילותם המשותפת יעבור כל התיק לידי דוד.
 
דוד ניהל משא ומתן עם מספר קונים פוטנציאלים ובשעה טובה נמצא הקונה, סוכנות ביטוח מכובדת וידועה (להלן: “הסוכנות”) שבבעלות חברת ביטוח. 
 
דוד והקונה רשמו מזכר הבנות בו פרטו את עקרונות העסקה. הסוכנות, אשר ניהלה עם דוד משא ומתן נעתרה לרוב דרישותיו. הסוכנות הציעה לדוד מקדם תמורה של 300% מעמלותיו של דוד בשנה שקדמה לעסקה בפריסה לשלוש שנים: “אין היום מקדם כזה בשוק” התפאר דוד, “אני אמור לקבל שני מיליון ₪”.
 
הבעיה : דוד לא יקבל תמורה השווה למקדם 300%.
 
כאמור, דוד נהנה מעמלות שנתיות בסך 660,000 ₪. סכום זה התקבל אצלו לאחר שסוכנות האם גזרה 30%. מאחר ולפי ההסכם שבין דוד לסוכנות האם, בהפסקת ההתקשרות יועברו כל הזכויות בתיק הלקוחות לידי דוד, אזי הערך האמיתי של העמלות השנתיות הינו 943,000 ₪ ולפיכך, המקדם הריאלי הינו 212% בלבד. יוער כי, זוהי חזרה על דפוס נפסד שהשתרש בשיח שבין חברות הביטוח לבין סוכני הביטוח. ניפוח וירטואלי של אחוזים שיש בו פוטנציאל לסכסוך על פרשנות ההסכם. שהרי דוד מצידו יטען כי מגיע לו תשלום בסך 2,829,000 ₪ ( 3X943,000) .
 
הפתרון: יש להגדיר מקדם ריאלי אמיתי ולציין כי עמלות סוכנות האם נלקחו בחשבון לצורך קביעת המקדם. 
 
מה נקבע בהסכם ההבנות שבין דוד לסוכנות?
התמורה הכוללת כאמור הינה 2,000,000 ₪. הוסכם כי 600,000 ₪ (30%) מהתמורה תירשם כ-“מוניטין”, עוד 500,000 ש”ח (25%) בגין “תיק הלקוחות” וכן, 700,000 ₪ (35%) בגין “שלוש שנות ליווי” ו – 200,000 ₪ (10%) בגין “התחייבות לאי-תחרות”. כאמור, הסוכנות נעתרה לכל דרישותיו של דוד.
 
באשר לאופן תשלום התמורה, נקבעה מקדמה בסך 200,000 ₪+מע”מ וכן, בשלוש השנים הבאות, צפוי דוד לקבל 50,000 ₪ בתוספת מע”מ מדי חודש. צוין, שהמקדמה תפרע לאחר תום העברת הזכויות אצל חברות הביטוח מאת דוד אל הסוכנות.
 
עוד סוכם כי דוד יוכל להמשיך ולמכור ביטוח ובתמורה יקבל 50% מעמלת הסוכן.
 
הסוכנות המעוניינת ברכישה, נועצה עם עורך דין בעל ניסיון רב בעסקאות מכר של סוכנויות ביטוח וזה הכין טיוטת הסכם לחתימה.
 
שמח וטוב לבב, נפגש איתי דוד ובידו טיוטת ההסכם. “רק תעיף מבט” ביקש ממני דוד, אני בדרך לחתימה.
 
נתתי מבט ואכן “עפתי”. 
 
 
להלן בעיות בהסכם שעלולות לסבך את דוד : 
 
הבעיה: מרכיב הוני גבוה מחייב את המוכר בתשלום מיידי של מס רווח הון ומע”מ.
מכר של מוניטין, תיק לקוחות והתחייבות לאי-תחרות, כולם יחד מהווים עסקה הונית המחויבת בתשלום מיידי של מס בשיעור של 25%, לפחות, וכן מע”מ על כלל הרכיב ההוני. מסים אלה חייבים בתשלום מראש ומידי וללא כל קשר למועד קבלת התשלומים בפועל.  
כלומר, מתור שני המיליון שיקבל דוד, יהא עליו לשלם מס מיידי בגין חלק ההוני של התמורה כדלקמן: 
25% מסך 1.3 מליון (מוניטין, תיק לקוחות והתחייבות לאי-תחרות ) סכום זה חייב במס רווח הון של 325,000 ₪ ועוד מע”מ בסך 221,000 ₪ ס”ה 546,000 ש”ח. זאת, על אף העובדה שעד למועד תשלום המס (שהינו תוך 30 ימים מיום העסקה), דוד יגבה רק 250,000 ₪ (מקדמה 50,000+200,000 תשלום ראשון) לפיכך, חסר לדוד סכום של 296,000 ₪ הנחוץ לו באופן מידי לצורך תשלומי המיסים.  
 
מדוע חייב דוד לשלם מס רווח הון כה גבוה ומראש?
בעניין ע”א 4374/05 ראובני נ’ פקיד שומה תל אביב נקבע כי מוניטין יימכר כמקשה אחת, אף אם התמורה תתפרס על פני תקופה ארוכה.
ובעניין 550/72 באומל נ’ פק”ש שומה חיפה קבע ביהמ”ש העליון כי תיק הביטוח והמוניטין אחד הם. על עקרון זה חזר העליון בעניין ע”א 7493/98 שלמה שרון ואח’ נ’ פ”ש יחידה ארצית ואח’.
 
האם המוניטין טוב או רע לדוד?
אין להתעלם מהעובדה כי קיים יתרון לדוד במכירת רכיב מוניטין שהרי שיעור מס רווח הון לא יעלה על 25% (או 30% לכל היותר) לעומת שעורי מס פירותי ששיעורו עולה על 50%. לכן, למרות החובה לתשלום מידי של המס, טוב עשה דוד כשהגדיר את התמורה כתמורה בגין מוניטין (לעומת דוד, לקונה תותר רק הפחתת התשלום על פני עשר שנים). 
 
הפתרונות לעניין תשלום מיידי של המס :
א. קביעת תשלום ראשון אשר ישולם ע”י הקונה כמזומן ובגובה שלא יפחת מהמס הצפוי בגין הרכיבים ההוניים תיק הלקוחות והמוניטין.
ב. באשר למע”מ, כבר עם חתימת ההסכם, יש להגיש חשבונית על שני הרכיבים ההוניים (תיק הלקוחות והמוניטין) ולתאם את זמן פירעון הצ’ק עם מועד ההתקזזות של הקונה.
ג. יש לשקול הגדלת רכיב התמורה בגין הליווי ע”ח רכיב התמורה בגין תיק הלקוחות והמוניטין (טוב למוכר שכן, בגין הליווי זו הוצאה מוכרת עבורו).
ד. יש לנסח את ההסכם לאי-תחרות כהסכם מותנה אשר יעמוד למבחן העמידה בתום תקופת הלווי ולפיכך, מועד התשלום בגינו יקבע אף הוא לתום תקופת הלווי. מצב זה יאפשר דחיית תשלום המס בגין רכיב תמורה זה לתום תקופת הלווי.
הרציונל : מלומדים סוברים, כי מכירת סוכנות ביטוח המלווה בהסכם לאי-תחרות המגביל את סוכן הבטוח מלפעול מול אותם הלקוחות, תחשב למכירת מוניטין.
 
הבעיה : דוד לא יכול למכור מוניטין ולהמשיך למכור ביטוח 
 בעניין ע”א 5118/13 משה בנימין ניסים נ’ פ”ש גוש דן נקבע, כי סוכן ביטוח המוכר את עסקו, לרבות מוניטין, לחברה בה הוא ממשיך לעבוד, לא נפרד מהמוניטין, ולכן בעצם לא ביצע מכירה (!).
המלצה: מומלץ לערוך הסכם ליווי נפרד, ולציין בפירוש כי המכירות שיבצע דוד בתקופת הליווי תחשבנה כחלק מהנכס הנמכר בלבד והעמלות שיתקבלו יספרו לטובת בחינת שימור התיק וגמר החשבון.
 
 
הבעיה : התנאת הקונה: המקדמה תפרע רק לאחר תום העברת הזכויות אצל חברות הביטוח מדוד אל הסוכנות
קונה סביר יתנה את מועד פירעון המקדמה לאחר סיום העברת הזכויות אצל חברות הביטוח. היות וכאמור, דוד פעל כסוכן משנה בסוכנות האם אשר לה 30% מהזכויות לעמלה, הליך העברת הזכויות מידי דוד לידי הקונה עתיד להתבצע בשני שלבים. בשלב הראשון, העברת 30% הזכויות מסוכנות האם לידי דוד ובשלב השני העברת 100% מהזכויות מידי דוד לקונה. המציאות מלמדת, כי הליך זה מתבצע ע”י חברות הביטוח – כמו גם ע”י סוכנויות, בעצלתיים ונגרר זמן רב.
בעיה זו מעכבת את העברת סכום המקדמה מידי הקונה לידי המוכר. ואולם, שעון הזמן לתשלום המיסים אינו עוצר. מצב זה מחמיר עוד יותר את בעיית הנזילות הקשה בה נתון דוד ממילא . דוד בעל כורחו, עלול לבצע עבירת מס בלא שהתכוון לכך, מצב שיכול היה להיחסך ממנו בייעוץ מוקדם ונכון.  
 
הפתרונות:
א. יש לציין כי ההסכם הינו “הסכם מותנה” שיכנס לתוקפו לאחר קבלת אישור כל חברות הביטוח על סיום העברת הזכויות לידי הקונה. כך שמועד הדיווח לשלטונות המס יחל להימנות מיום פירעון המקדמה.
ב. יש מקום להגביל את עיכוב המקדמה להעברת 80% מהזכויות או לציין כי המקדמה תפרע עם אישור החברות בהן משולמות עיקר העמלות.
 
לסיכום:
 
מאמר זה נגע רק בקצה הקרחון במורכבות שבעסקת מכר של סוכנות ביטוח. יש לתת את הדעת על שאלות רבות נוספות אשר בלעדיהן עלולה עסקת המכר לעלות על שרטון לאחר חתימתה או במקרה הטוב, עוד בטרם תחתם.
 
 להלן שאלות נוספות הראויות לבחינה: 
 
• האם עמלת הבסיס, זו שהתקבלה אצל המוכר בשנה הקודמת להסכם הינה מוחלטת ומחייבת את מלא התשלום עפ”י ההסכם או שעמלת הבסיס תיבחן בעתיד ותחייב חישובי התאמה לביצוע בפועל בהתאם לשימור התיק?
• מה דינה של סטייה קלה בשימור תיק (10%-15%) שבין סכום הבסיס לתוצאת האמת וכיצד יש לחשבה?
• מהו מועד ביצוע תחשיב ההתאמה?
• מהו ליווי?
o מה מצופה מהמלווה?
o מה מצופה מהקונה?
• מהם הביטחונות שיש לדרוש לשם הבטחת תשלומי הקונה?
• מה חייבים הצדדים להצהיר באשר לכשרותם להתקשר בעסקה?
• מהם המסמכים שעל המוכר להציג בפני הקונה, שיעידו על מהות תיק הביטוח, ערכו ומרכיביו?
 
ועוד ועוד….
 
האמור במאמר זה אינו מהווה המלצה משפטית ומומלץ להיוועץ בעורך דין וברואה חשבון.
עו”ד ישראל זר אביב פעל כסוכן ביטוח במשך למעלה מ-40 שנים, וכן, שימש כיו”ר מחוז השרון וחבר בוועד המנהל של לשכת סוכני הביטוח.
כיום, עו”ד זר אביב הינו חבר בוועדת הביטוח של לשכת עורכי הדין.
עו”ד זר אביב מתמחה בייצוג קונים ומוכרים בעסקאות מכר של סוכנויות ביטוח.
דילוג לתוכן